ראיות הדנ"א בפרשת רצח תאיר ראדה - חלק ב'
- Danny Zeevi
- Dec 13, 2022
- 5 min read
Updated: Jan 15, 2023
שערה שוברת שיוויון - האם השערה שנמצאה בזירת הרצח של תאיר ראדה היא אכן של אדיר חבאני?

באופן היסטורי, המשטרה לא נוהגת לקרוא את כל הגנום המיטוכונדריאלי משערה שהיא מוצאת בזירת פשע, אלא רק 5% ממנו (כ-800 אותיות דנ"א במקום כל ה 16,000 שיש בגנום מיטוכונדריאלי), ורק הפרופיל הגנטי החלקי הזה מושווה בין השערה מהזירה לחשודים פוטנציאליים. הסיבה לכך היא כלכלית (קריאת רצף דנ"א היא עסק יקר) וההנחה המדעית שרוב ההבדלים הגנטיים בין בני אדם נמצאים באותן 800 אותיות שנבדקות, ושלכן שאר האותיות פחות רלוונטיות. בשנים האחרונות, שתי ההנחות הללו התמוססו. קריאת דנ"א הפכה לעסק זול ויעיל, והתברר כי בשאר 15,000 האותיות ישנם הרבה מאוד הבדלים גנטיים בין בני אדם שונים, ומסתתר בהן הרבה מאוד מידע קריטי.
הקריאה ההיסטורית של הפרופילים הגנטיים החלקיים הללו, גרמה למגבלה חמורה בשימוש בדנ"א מיטוכונדריאלי. ישנם הרבה מאוד אנשים שיש להם בדיוק את אותו דנ"א מיטוכונדריאלי חלקי. לכן גם אם מצאו חשוד עם פרופיל חלקי המתאים לשערה שנמצאה בזירת פשע, יש עוד הרבה מאוד אנשים, לפעמים אפילו מאות אלפים, עם בדיוק אותו גנום מיטוכונדריאלי חלקי ולכן אותה ההתאמה בדיוק לזירת הפשע. לכן הכלל שהתקבע הוא שלא מרשיעים חשוד אם יש לו התאמה מיטוכונדריאלית לממצא מהזירה, אבל כן ניתן לזכות חשוד שיש הבדלים גנטיים בין הפרופיל החלקי שלו לפרופיל חלקי שנמצא בזירת הפשע.
בשנים האחרונות החלו חוקרים, בעיקר מהאקדמיה, לקרוא פרופילים מיטוכונדריאלים מלאים, לבנות מהם מאגרי מידע גנטיים, ולעיתים רחוקות (בינתיים) גם לקרוא פרופילים מלאים מדנ"א שנמצא בזירת פשע ומחשודים. לקריאה המלאה של כל 16,000 האותיות בגנום המיטכונדריאלי יש השלכות דרמטיות, שיכולות לשנות את האופן בו בתי המשפט מתייחסים לדנ"א מיטכונדריאלי, כולל בתיק הרצח של תאיר ראדה. כל מה שתקראו מכאן ואילך הוא ניתוח שלי במאגרי נתונים בינלאומיים על רצפי הדנ"א שהוצגו לאחרונה במשפט החוזר. נא להתייחס בזהירות למסקנות!
פרופיל חלקי (800 אותיות) כאמור מתאים בדרך כלל להרבה אנשים בכדור הארץ. בדקתי למשל מה השכיחות של פרופיל הדנ"א המיטוכונדריאלי החלקי של תאיר ראדה במאגר EMPOP. זהו מאגר פורנזי מוכר בו השתמש המכון לרפואה משפטית במשפט זדורוב, ושמכיל רצפים מיטוכונדריאלים מאוכלוסיות שונות. על פי החישוב שלי, לפי מאגר EMPOP הפרופיל החלקי של תאיר ראדה היה משותף לכחצי מיליון ישראלים בשנת 2006, שנת הרצח. אם לעומת זאת מסתכלים על הפרופיל המיטוכונדריאלי המלא של תאיר ראדה (כל 16,000 האותיות), הרי שהוא משותף רק לכ-5000 ישראלים, פי מאה נדיר יותר ממה שהיה נדמה מהקריאה החלקית.
בשנת 2012 טען אדיר חבאני כי חברתו לשעבר אולגה קרבצ'נקו היא זו שרצחה את תאיר ראדה, ושביצעה את הרצח לבושה בבגדיו. כמה שנים מאוחר יותר, נמצאה התאמה בין הפרופיל המיטוכונדריאלי החלקי של אדיר חבאני לשערה שנמצאה בזמנו בזירה על גופתה של ראדה. הפרופיל החלקי של אדיר חבאני נדיר יותר מזה של תאיר ראדה. על פי מאגר EMPOP הפרופיל החלקי של חבאני מתאים רק לכ-11,000 ישראלים, ועל פי מאגר אחר - המאגר של דורון בהר (שנאסף בישראל ומייצג טוב יותר את ישראל), הוא מתאים לכ-40,000 ישראלים. במהלך המשפט החוזר של רומן זדורוב, המסתיים בימים אלו, נקרא הדנ"א של שערות נוספות מזירת הרצח שלא נקראו מעולם (מדהים שהמשטרה לא בדקה את כל הראיות מהזירה במשך 15 שנים). הפעם קראו את הפרופילים המלאים שלהן, והתגלה שאחת מהן תואמת בדיוק לפרופיל המיטוכונדריאלי המלא של אדיר חבאני. חשוב לי לציין שהדו"ח המדעי המתאר את ההתאמה הזו שהגישה לבית המשפט ד"ר נורית בובליל מהמכון לרפואה משפטית הוא מעולה. הוא כתוב מצוין והיא מפרטת את כל המידע שגילתה בסטנדרטים מדעיים גבוהים ביותר.
באופן מפתיע, התברר שבניגוד לפרופיל החלקי שלו, הפרופיל המלא של אדיר חבאני הוא נדיר ביותר. הוא אינו מופיע כלל לא במאגר EMPOP, לא במאגר של דורון בהר (אם כי שלוש שערות מהמאגר של בהר התאימו חלקית לחבאני אך לא נמצאו או לא נמסרו לבדיקה מלאה), וגם לא במאגר נוסף של המשטרה שיש בו 300 פרופילים נוספים. אם ניקח את מאגר EMPOP כמחסום עליון לשכיחות של הפרופיל המלא של חבאני, אזי מדובר על מקסימום 5000 ישראלים שחולקים את הפרופיל המלא של חבאני ושל השערה מזירת הפשע, ואם נגדיר זאת בעזרת המאגר של דורון בהר הרי שמדובר בקירוב במקסימום 3500 ישראלים.
אבל זהו רק המחסום העליון. הדנ"א המיטוכונדריאלי של אדיר חבאני למעשה כה נדיר, שהמאגרים הקיימים בהם משתמשת הפרקליטות פשוט קטנים מדי מכדי לקבל הערכה טובה של השכיחות שלו. EMPOP למשל הוא מאגר קטן עם רק כ-5000 פרופילים מלאים, שעודכן בפעם האחרונה ב2019, והמאגר של בהר כולל רק כ 2000 פרופילים. האם קיימים מאגרים גדולים יותר שיכולים לתת לנו מידע נוסף? התשובה היא כן!
מילת זהירות חשובה. מדובר במאגרים חדשים יחסית, וחלקם לא עברו את בדיקות האיכות הקפדניות של EMPOP, אבל הם מאגרים מחקריים טובים, והם משמשים למשל למחקר על מחלות גנטיות שקורות בגלל מוטציות במיטוכונדריה. המאגר הגדול ביותר מביניהם ושנעשה בצורה מצויינת לטעמי ותוך בדיקות איכות קפדניות הוא מאגר של חברת Helix שפורסם לפני שנתיים [1]. קראתי לעומק את המאמר המדעי שמקימי המאגר פרסמו, וגם שוחחתי אישית עם מי שהקים את המאגר הזה והתרשמותי היא שהמאגר מצוין. הוא כולל כ- 200,000 גנומים מיטוכונדריאלים שונים שנאספו מאנשים שונים בארה"ב (גדול פי 40 מEMPOP!). החוקרים בדקו על ידי השוואה למאגרים קיימים האם המאגר שלהם מייצג אוכלוסיות נרחבות, והראו שהוא אכן מגוון. אם כן, מה השכיחות של הפרופיל המיטוכונדריאלי המלא של אדיר חבני במאגר של Helix? לפי החישובים שלי התשובה היא אפס. אין כזה פרופיל בכל המאגר הענק הזה. המשמעות? אם המאגר הזה מייצג את האוכלוסיה בישראל (וזו הנחה בעייתית בהחלט), אז ישנם מקסימום כ-40 אנשים בישראל של שנת 2006 שהיה להם את הפרופיל המיטוכונדריאלי שנמצא בשערה מזירת הרצח, ואחד מהם הוא אדיר חבאני. (1 ל 200,000 כפול שבעה מיליון). הנדירות של הפרופיל המלא של אדיר חבאני נובעת משתי מוטציות נדירות ביותר שנמצאות בתוך 15,000 האותיות שלא נקראו בקריאה החלקית. המוטציה הנדירה ביותר שלו היא 14484G. זו מוטציה שמופיעה פעם אחת בלבד בכל מאגר Helix. מוטציה נוספת היא 5444T שגם היא מופיעה פעם אחת בלבד בכל המאגר, אבל אצל אדם אחר, כך שאין אף אדם במאגר Helix שיש לו את שתי המוטציות הללו יחד כמו אצל אדיר חבאני.
ישנם שני מאגרים גדולים נוספים של גנומים מיטוכונדריאלים מלאים – gnomAD, ו- Mitomap. בכל אחד מהם קרוב ל60,000 גנומים מיטוכונדריאלים מלאים (פי 10 מEMPOP), ובשניהם השכיחות של מוטציית 14484G של חבאני היא אפס עגול. נקודה מעניינת היא שפעמים רבות מוטציות הן נדירות מאוד מכיוון שיש להן השלכה ביולוגית משמעותית, ועל כן הן נדירות באוכלוסיה. אם זה המקרה כאן, אזי סביר שהמוטציה הזו תהיה נדירה גם באוכלוסיות אחרות שאינן מיוצגות במאגרים הגדולים הללו.
לסיכום – לאדיר חבאני יש פרופיל מיטוכונדריאלי נדיר ביותר, שלמיטב הבנתי והניתוח הגנטי שביצעתי לא נצפה מעולם באף מאגר גנטי, כולל מאגרים מחקריים הכוללים מאות אלפי בני אדם. גם אם המאגרים הללו מייצגים את האוכלוסיה הישראלית אפילו בצורה חלקית, המשמעות היא כי הפרופיל המלא של חבאני קיים רק אצל עשרות ואולי במקרה הקיצוני כמה מאות בודדות של אנשים בישראל. העובדה שחבאני תיאר מצב המאפשר ששערות שלו הגיעו לזירה (לטענתו קרבצ'נקו ביצעה את הרצח לבושה בבגדיו ועם תיק של אחותו, שגם היא אגב חולקת את הפרופיל המיטוכונדריאלי שלו), ואז שנים אחר כך התגלתה התאמה מלאה בין הפרופיל המיטכונדריאלי הנדיר כל כך שלו לשערה מזירת הרצח, צריכה לטעמי להדליק נורה אדומה בוהקת לכל מי שעוסק בתיק הזה.
וכמה מילות סיום. אם רומן זדורוב יזוכה (וזה מה שטוענים רוב הפרשנים המשפטיים שעוקבים אחרי המשפט), הרי שיש למשטרה תיק רצח פתוח, וראיות דנ"א שאפשר להמשיך ולנתח, ויפה שעה אחת קודם. ראשית, ישנם כלים טכנולוגיים שפותחו בשנים האחרונות שמאפשרים להפיק באחוזי הצלחה יפים דנ"א גרעיני משערות בלי שורש. המשטרה חייבת לנסות להפעילם על השערה שהתגלתה כמתאימה מיטוכונדריאלית לחבאני. במידה והדבר יצליח יהיה ניתן להכריז באופן חד משמעי אם השערה הזו שייכת לאדיר חבאני. ובמידה ולא מצליחים להפיק דנ"א גרעיני, המשטרה חייבת לבדוק קרובי משפחה של אדיר חבאני מהצד האמהי. ייתכן שאחת מהמוטציות הנדירות שלו התרחשו רק אצלו או אצל בני משפחתו הקרובה, דבר שיצביע על כמות נמוכה עוד יותר של אנשים בישראל הנושאים את הפרופיל המיטוכונדריאלי המלא שלו. כמו כן, הדנ"א שהופק מתחת לציפורניים של תאיר ראדה אומנם נזרק לפני שנים (שערוריה מטורפת כשלעצמה), אבל אם קיימים קבצי מחשב עם תוצאות ניתוח הדנ"א שביצעו בזמנו, ניתן לחפש בהן סימנים לדנ"א של חשודים אחרים בתיק.
מקורות:
[1] מאמר המתאר את מאגר Helix -
[2] גישה לנתוני שכיחות של וריאנטים בגנומים מיטוכונדריאלים במאגרי Helix, Mitomap, gnomAD:
[3] מאגר EMPOP:
Comments